ביאור 4 – על "חוכמת הקבלה בהשוואה למדעים אחרים"
הסיבה למספרם המצומצם של מדענים מקובלים
הסיבה העיקרית לעובדה, שמדענים מקובלים הינם
מועטים, נעוצה בכך, שכל אדם המתחיל ללמוד את חוכמת הקבלה, רוצה להקיף בידיעותיו את
כל המדע בשלמותו, ולגלות את ההשגחה העליונה במהירות המרבית. אלא שעל מנת להשיג
זאת, יש צורך בידע, שאותו לא ניתן לרכוש באמצעות לימוד סטנדרטי של החומר, כפי
שמקובל בשאר המדעים. ועל כן חובה על התלמיד המתחיל קודם להכיר את שפת ההשפעה, משום
שחוכמת הקבלה כולה כתובה בשפה זו.
אדם שמתחיל ללמוד את חוכמת הקבלה, צריך לדעת שעיקר כתבי הקבלה, וגם
התורה והתלמוד, כתובים בשפת הענפים.[8]
ואפילו בשפת הקבלה עצמה, שבה מדברים על ספירות, פרצופים, וכל הפרטים והפריטים
שבהם, גם בה משתמשים בשפת הענפים, וקוראים למונחים רוחניים בשמות מהעולם הזה, כמו
"ראש", "תוך", "סוף", וכדומה.
ולכן,
תחילה צריך לתרגם את המילים האלה למונחים רוחניים. כי הרי לא ידוע לנו מהו
האובייקט הרוחני, שעומד מאחורי כל מילה ומילה. האדם יכול רק לתאר כנגדה אובייקט
גשמי, מעשה גשמי, כוח או פעולה, אבל לא לתאר את האובייקטים הרוחניים. מילה כמו
"מסך", למרות שיודעים מהי בגשמיות, ואפשר לתרגם אותה ליתר השפות, אבל לא
ידוע מהי ברוחניות. ובלי להכיר את המושג הרוחני עצמו, אפשר לתאר אותה כקיר, כמסך
טלוויזיה, כמסך מסתיר, או אפילו כמסך מגלה. וכך לגבי כל מילה ומילה שלומדים בקבלה.
ומי
שלא מגיע לידיעת השפה, מי שלא מרגיש מהו צביונה הרוחני של כל מילה ומילה, אינו
לומד חוכמת הקבלה, אלא נמצא עדיין בהכנה. ולכן כל שאיפתו של תלמיד מתחיל חייבת
להיות לרכוש את שפת הענפים, כדי לעלות מהענפים לשורשים. ואז כשיידע מה צריך
להרגיש, להכיר, לראות, להבין, תחת כל מילה ומילה בצביונה הרוחני, נקרא שהתחיל
ללמוד את חוכמת הקבלה. ולפני כן, לפני ההשגה מענף לשורש, האדם לא לומד חוכמת
הקבלה, אלא נמצא בהכנה.
הבעיה
היא שהתלמידים המתחילים רוצים לתפוס את העניינים מיד, ללא תיקון עצמי. ובלי שני
התנאים העיקריים שעל ידם רוכשים את חוכמת הקבלה:
התנאי
הראשון - אחיזה בגדלות הבורא מעל הכול.
התנאי
השני - ידיעה שרק על ידי החברה אפשר להגיע לדרישה לגדלות הבורא ולתיקון עצמי.
אדם
שלא מטפל בשתי הנקודות העיקריות האלה, התקדמותו איננה נכונה. אלא "חוכמתו
מרובה ממעשיו".[9]
הוא לומד "תלמוד עשר הספירות" בצורה טכנית. איך, היכן ומתי יוצאות
הרשימות, ומה הפעולות שנעשות שם. הוא נעשה בקיא בהן, ויודע בעל פה את כל הדפים.
אבל בלי להבין ובלי להשיג את פנימיות הכתוב.
אמר
הרב ברוך שלום אשלג (רב"ש) לתלמידיו, שב"תלמוד עשר הספירות" מספיק
להשיג שורה אחת, כדי להיכנס פנימה לתורה כולה. כי כל החוכמה וכל התורה נמצאות בלב
האדם. ואחרת, הלימוד הוא סתם שינון וידיעה בעל פה, בלי יכולת לתאר את המושגים
בצביונם הרוחני הנכון. מה שגם עומד בסתירה גמורה לדברי בעל הסולם על סדר הלימוד.
בעל הסולם אומר, שתחילה צריך לשנן ולדעת בעל פה כל מושג ומושג, מה ההגדרה של המושג
הרוחני. כדי שאחר כך בתוך הטקסט הכתוב, להשתדל, ולרצות לבנות ולסדר את מה שכתוב,
בצורה רוחנית ורגשית נכונה. ואז מתוך הדרישה הזאת, יבוא האור מקיף, ויתחיל לקרב את
האדם להרגשה הפנימית של אותן המילים.[10]
ולכן
הסיבה לכך שמדענים מקובלים הם מעטים היא כי האדם משתוקק לידע, לידיעה, לחוכמה, ולא
לשינוי עצמי, שדורש ממנו להגיע להשתוות הצורה לשורשים, מתוך לימוד הענפים. לימוד
הענפים הוא בשכל, והשאיפה היא להגיע לשורשים בהרגשה.
______________________
[8] על שפת הענפים
ראה בביאור על "מהות חכמת הקבלה" עמ' 182.
[10] בעל הסולם, הקדמה
לתלמוד עשר הספירות, סדר הלימוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה