[4.11] האם בעבודה פנימית צריך לרצות להידבק לבורא או לאור המקיף של המקובל?

קליפ - מה זה הכוח המאור המחזיר למוטב?

ביאור 11 – על "התנאים לפרסום הידיעות שבחוכמת הקבלה"

האם בעבודה פנימית צריך לרצות להידבק לבורא או לאור המקיף של המקובל?

  

למרות שכל העיקרון של לימוד הקבלה בדורנו הוא לפתוח ספר של בעל הסולם ולהשתמש בכלי שלו, באור המקיף שבא על ידו, אין צורך לבטא רצון להידבק דווקא בו, באח"פ שלו, באור המקיף שבא על ידי הפעולה שלו. אמנם אין זמן ברוחניות, והאח"פ שלו פועל כלפינו גם כעת, ועושה כלפינו פרצוף חיצון ופעולה חיצונית מיוחדת, כעליון כלפי תחתון, אבל אין צורך להתקשר אליו, ולהזכיר את שמו, ולהשתדל להיות עימו בקשר פרטי, אישי, מיוחד. ואפילו לא עם רבי שמעון, שהביא לנו את "הזוהר".

למה? כי כל המקובלים, כמו כל העולמות, כל המדרגות שבינינו לבין הבורא, הם רק נציגי הבורא כלפינו. לא מתוך רצון שלהם, אלא מפני שהם נדבקים לרצון של הבורא ומביעים אותו כשליחים נאמנים, יש להם כוחות להשפיע לאדם ולתקן אותו. לכן אין צורך לפנות אליהם, אלא לאותו כוח שממנו הם שואבים את הכוחות לפעול עלינו. הם רק המעבר, המרכבה. הם שואבים כוחות מהשורש העליון, ומעבירים אותו לאדם שרוצה תיקון.

והטעות הזאת אל מי פונים, ממנה נובע שורש העבודה הזרה, אומר הרמב"ם. כי מלכתחילה האנשים הבינו שיש בורא אחד, וצריך להתפלל אליו, ולהיות קשורים עימו. אבל הם הרגישו שרע להם מאיזה רוח, או הר געש שמתפוצץ פתאום, או משמש, ירח, קור או חום, שהם תלויים באדמה ובעצים. הם ידעו שמאחוריהם עומד הבורא, אבל הרגישו קשורים לנציגי הבורא שקרובים אליהם. וכך הלכו ועזבו את הכוח האחד והתחילו להשתחוות לנציגיו. שכחו שהם נציגים בלבד, והחלו להדביק להם ישות עצמאית, וכל אחד מהם הפך לאל בפני עצמו, כעין "אלוקים" בצורות שונות.[19]

וההתייחסות הזאת היא פסולה, משום שהיא מביאה לקלקול, ליחס שגוי ולכיוון לא נכון כלפי המטרה. הקשר שלנו הוא רק עם הבורא. והנשמות הגבוהות שפועלות בכל המדרגות, הן אמנם מתבטאות בגופי בני אדם, אבל הן מהוות מעבר בלבד, כעין מתאם, בינינו לבין הבורא. שרק הוא המטרה, והוא מקור הכוח, ואליו בלבד צריך להתכוון.

______________________________________

[19] ראה הרמב"ם, הלכות עבודה זרה פרק ב: "עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב ולא אחד מארבעה היסודות ולא אחד מכל הנבראים [...] שמא תשוט בעין לבך תראה שאלו הן המנהיגים את העולם והם שחלק ה' אותם לכל העולם להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם ותאמר שראוי להשתחוות להם ולעובדן ובענין הזה צוה ואמר הרח"ו מביא את דברי השמרו לכם פן יפתה לבבכם כלומר שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו להיות סרסור ביניכם ובין הבורא".