[17.12] למה בכל פעולה של התחברות עם החברים חייבים להתכוון לבורא?

ביאור 12 - על "אהבת הבורא ואהבת הבריות"

למה בכל פעולה של התחברות עם החברים חייבים להתכוון לבורא?

הבורא יצר כלי. הכלי חייב לבוא לדרגת הבורא, ולחיבור עימו. אבל מצד הכלי אין אפשרות לבצע פעולה כזאת, מפני שהכלי הוא כולו רצון לקבל. לכן כדי לתת לרצון לקבל אפשרות לעבוד בלקבל על מנת להשפיע, שהיא הפעולה היחידה שבכוחו לעשות כפעולת השפעה, כפעולה דומה לבורא, הבורא הכניס בתוך הכלי, החדיר בו, ניצוצות של השפעה. וכך, אחרי כמה פעולות, נוצר כלי שכולל גלגלתא ועיניים ואח"פ, שאחר כך על ידי השבירה, נכנסים לתוך האח"פ, הכלים דהשפעה, גלגלתא ועיניים.

כלים דהשפעה יכולים להיכנס לרצון לקבל רק על ידי השבירה, על ידי איבוד המסך, על ידי איבוד הכוונה על מנת להשפיע. דווקא אז נוצרת בכלי הצורה הרצויה של כלי שמנותק מהבורא וכולו, בכל רצון ורצון שלו, כלול משני סוגי כלים, מרצון לקבל ומניצוצות השפעה, ויכול להיתקן בעצמו. אבל רק על ידי האור העליון. כלומר, אם הוא מזמין את האור העליון, אם הוא מושך אותו, אם הוא מבקש תיקון, אז האור העליון פועל עליו כך שהוא מגיע לתיקון.

לא הכלי כולו מגיע לתיקון, אלא כל חלק וחלק אגואיסטי שלו, שמנותק מיתר החלקים, כי כך יותר קל לתקן כל חלק וחלק שבו. וכך ישנם היום שמונה מיליארד חלקים, שכל חלק צריך לתקן את היחס שלו כלפי יתר החלקים, ולכוון את עצמו בשביל מה הוא מתקן את היחס הזה: למען התחברות עם הבורא, אותה המטרה שנקבעה מלכתחילה. כי כל הפעולה הזאת של ירידה ושבירה, והתערבבות, והכנה, היא כדי לאפשר לכלי הכללי בסופו של דבר להתחבר עם הבורא, על ידי השתוות הצורה עימו. לכן כל חלק וחלק מתקן את עצמו רק בתנאי, שהוא חושב על אותה מטרה. ואם הוא לא חושב על אותה מטרה, הוא ממשיך לפעול באותו מישור גשמי, שבו הוא נמצא.

לא תיתכן התעלות מלמטה למעלה, אלא אם כן בפעולה שעושים יש כוונה להגיע לדבקות עם הבורא. כי מאותה הפעולה, מאותו השורש, מאותה הסיבה, היתה ירידה, ושבירה, והתערבבות. וכך יוצא, שלא יכולה להיות שום פעולה נכונה, מהעולם הזה לקראת העולם הבא, לקראת הבורא, לקראת מטרת הבריאה, אם היא לא בכוונה להגיע לדבקות. אם הסיבה שהאדם עושה פעולה כלשהי אינה בכוונה הזאת, אז אין שום צורך בפעולה הזאת, אין ממנה שום תועלת.

אפשר לתאר את התהליכים האלה כתגובת שרשרת. למעלה נמצא הבורא. הבורא בורא כלי. הכלי הזה צריך להגיע לדבקות עימו. לכלי קשה להגיע לדבקות עם הבורא ואף בלתי אפשרי. לכן הוא חייב תחילה שייכנסו בו ניצוצות של השפעה. הוא חייב להתחלק לשישים ריבוא נשמות, לשש מאות אלף חלקים, שיתחלקו עוד ועוד, ולערבב בין החלקים, כדי שיהיה קל יותר לתקן כל חלק וחלק. ובפעולה שבה רוצים להידבק לבורא, במקום להידבק בבורא הם ידבקו אחד בשני. ובפעולה שנדבקים אחד עם השני, אין פיצוי מצד הבורא, וכך יכולים לעשות את הפעולה הזאת למען הבורא, בצורה מנותקת לגמרי מהתעניינות אישית, מרווח אישי, ובאמת על מנת להשפיע.

כלומר, בכל התנאים האלה, אדם יכול ממצב כנגד הבורא להגיע לדבקות עימו, בלי לשתף את הרצון לקבל, בלי לטעות. אלא לבצע את כל הפעולות כך, שהרצון יהיה מצדו, והכוח יהיה מצד הבורא, על ידי האור המחזיר למוטב. וכשלומדים את כל התמונה, רואים שבלתי אפשרי היה לבנות מצב התחלתי יותר טוב לתיקון, מהמצב שבו אנו נמצאים.