ביאור 4 - על "גוף
ונשמה"
מהיכן נובע הצורך של האדם להרגיש נצחי?
הקבלה מלמדת אותנו, שהצורך להרגיש נצחיות קיים באדם, כי יש לו נקודה
נצחית, הנקראת נקודה שבלב, "חלק אלוקי ממעל"[4],
רצון להתקשר לאלוקות. שהוא מעבר לרצונות של דומם, צומח, חי, מדבר, כלומר מעבר
לתענוגים גופניים, לכסף, לכבוד, למושכלות. ולכן האדם מרגיש רצון להגיע לנצחיות.
חיוֹת לא מרגישות אותו, אלא רק מקיימות את תוכנית הבריאה שהוטבעה בהן, בלי בחירה
חופשית ובלי לשאול דבר.
הדרישה
של האדם להכיר את הנצחיות נובעת מהרצון לקבל, שבו יש אותו חלק נצחי, נקודה שבלב,
"חלק אלוקי ממעל". ואותה בינה, הרגשת האלוקות, שנמצאת בנו בתת ההכרה,
גורמת לאדם להימשך לידיעת הבורא. משיכה זו פועלת עליו עם רצון או בלי רצון.
גם
בלי שהאדם מגיע בדרגות התפתחותו עד סוף ההתפתחות האגואיסטית, מתענוגים גופניים
לתענוגים של כסף, כבוד, מושכלות, אלא נמצא ברצון הנמוך ביותר, גם אז יש בו נטייה
לגלות את הנקודה שבלב, המתבטאת בשאלה על קיומו: "מהיכן אני, מי אני, מה
אני?". שאלה שאיננה מבוררת דיה, ולכן אינה דוחפת אותו להכיר את הבורא לפי
השתוות הצורה, כלומר, מעל כל יתר הרצונות, אלא יחד איתם. אבל הדרישה להרגשת
הנצחיות, לאלוקות, אכן נמצאת בתוך כל אדם ואדם.
רואים
זאת גם לפי ההיסטוריה של התרבויות בכל הזמנים. בכל תרבות, בכל תפיסה של האדם
במציאותו בעולם, הוא מתייחס לחלק הנצחי שבו. לא חשוב אם כקיים או לא קיים. אבל יש
לו דחף פנימי להתייחס לחלק הנצחי שבו ולברר על קיומו. והחיפוש הזה אחר הנצחיות הוא
חיפוש טבעי, שנמצא בכל אדם בלי קשר לרמת התפתחותו הגופנית, החומרית או הטכנולוגית.
הנקודה הזאת נמצאת בו מלמעלה מלכתחילה, משך כל ההיסטוריה של התלבשות
"הנשמות" ב"גופים".
______________________
[4] איוב לא, ב: "ומה, חלק אלוה ממעל".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה