[11.10] באיזו מידה המציאות של הגוף תלויה בחושים?

קליפ - לחקור מתוך המציאות

ביאור 10 - על "גוף ונשמה"

באיזו מידה המציאות של הגוף תלויה בחושים?

כל המציאות שאנו מרגישים, שהיא דומם, צומח, חי, מדבר, כל צורות קיום החומר, ומצבי הצבירה של החומר: מוצק, נוזל, גז, פלסמה, הם לבושים על הרצון לקבל, שנובעים מאיך שאנו בנויים. שאם הרצון לקבל שלנו היה משתנה, היינו מרגישים אותם בצורה אחרת.

דוגמה לכך הם חלקי האטום. בתחילת המאה ה - 20 התגלה שניתן לראות אותם כחלקיקים מוצקים או כגלים. תלוי דרך איזה מכשיר מסתכלים. במכשיר אחד הם נראו כחלקיקים קטנים של חומר מוצק, ובמכשיר אחר כל חלק נראה ככוח, כגל. וההבדל הוא עצום. כך האנשים החלו להבין, שהחומר הוא לא מוצק, או נוזלי, או גלים. אלא גם הנוזל הוא מוצק, כי הם מורכבים מאותה מולקולה ומאותו אטום. אין הבדל בין החלקיק לבין הגל, אלא הכול תלוי בצופה, במי שבודק או רואה.

וכך לאט לאט החלו לתפוס ולקבל, שתמונת העולם תלויה במתבונן, ושהחלקיקים עצמם קיימים או לא, רק כלפי הצופה. מי שמגלה אותם במכשיר לחלקיקים, מרגיש אותם כמוצק, ומי שמגלה אותם בגַלַאי גלים, מרגיש אותם כגל. ולכן אי אפשר לקבוע אם הם קיימים או לא ובאיזו צורה. כי האדם לעולם לא נמצא מחוץ לעצמו, אלא חוקר את המציאות מתוכו. וכך יוצא, שאין תמונה מוצקה וודאית שלפיה אפשר לקבוע שהם קיימים. אלא הם קיימים כלפי חושיו הנוכחיים של האדם.

וההבנה הזאת שנחשבת למהפכה במדע, קיימת בחוכמת הקבלה מדורי דורות. לפני אלפיים שנה כתבו חכמי הקבלה על אותו יחס למציאות, שכותבים עליו עכשיו מדענים בני ימינו העוסקים בפיזיקה גרעינית. לא היה צורך לחכות אלפי שנים. בחוכמת הקבלה העיקרון הזה ברור מאליו. אבל עכשיו סוף סוף מתחולל המפגש בין הגישה של חוכמת הקבלה, שלא השתנתה משך אלפי שנים, לבין המדע שבעל כורחו הולך ומתקרב לאותה תפיסה.

ובמפגש הזה, הקבלה מציעה למדענים ידע רב, כי הכול נמצא בה. ואם הם ישתמשו בחוכמת הקבלה, הם יוכלו להראות לכולם היכן נמצאת כל ההבנה באשר להתפתחות האדם. והמעניין הוא, שכל זמן שהמדעים השונים, הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, הרפואה, והגנטיקה, עסקו בחקר האדם והעולם בלי שום קשר לתכונות החוקר, הם התקדמו בחקירות המדעיות האלה משך אלפי שנים. אבל מאז שהגיעו למצב שתלוי בחוקר, אם מתגלה לו חלקיק או מתגלה לו גל, לפתע המדענים נעצרו בלי לדעת איך להמשיך.

וחוכמת הקבלה באה ואומרת להם מה צריך לעשות. צריך לשנות את האדם. ולפי השינויים שהאדם יקבל, הוא יראה עולם אחר. ואותו עולם יהיה כלול או מחלקיקים או מגלים בהתאם לחוקר, בהתאם לאדם. ובחוכמת הקבלה יש תוכנית שלמה איזה שינויים על האדם לעבור, כדי לתפוס כל פעם תמונת עולם חדשה ושונה. וכשהוא יאסוף את כל התמונות האלה, הוא יידע את כל המציאות, אותה מציאות הנקראת בורא, אלוקים או טבע.

לכן דווקא בזמננו מתרחש מקום המפגש בין המדעים לחוכמת קבלה. כי המדעים כבר מיצו את כל האפשרויות הקיימות, מבלי לשנות את האדם. אבל מתחילת המאה ה - 20 הם מבינים, שכל יתר הגילויים תלויים רק בשינוי שיעבור האדם עצמו. כי הטבע כולל רק שני מרכיבים, "אני" ו"מה שאני חוקר". במשך כל הדורות האדם עסק רק במושא המחקר שלו. אבל כעת הגיעה השעה לשנות את החוקר עצמו, ואז הוא יראה את מה שהוא חוקר בהתאם לשינוי שיתחולל בו. הדברים האלה פשוטים ומובנים. אלא האדם לא היה מספיק מפותח כדי לשאול את השאלה, האם מה שהוא צופה בטבע, תלוי בו או לא.

והמקובלים כבר כתבו לפני אלפי שנים, שמקובל הזוכה לדרגה גבוהה ברוחניות, המציאות שלו לא משתנה כך, שהחומר כולו הופך לגלים, לגזים, או לנוזלים, או שבטון הופך לאוויר, ואוויר הופך למוצק כבטון.[16] כי מדובר בשינוי בכלי הפנימי ולא בחמשת החושים. חמשת החושים נשארים כפי שהם. אלא מוסיפים להם כלי פנימי, שנקרא רצון ליהנות, לא מכל מה שיש בעולמנו, מאוכל, מין, כסף, כבוד, מושכלות, אלא רצון ליהנות מהבורא.

אם הרצון ליהנות מהבורא הוא על מנת לקבל, הוא נקרא קליפה. ואם הוא על מנת להשפיע, הוא נקרא קדושה. אבל בעיקרו הוא רצון רוחני. בצורתו המתוקנת הוא נקרא גוף של נשמה, ומקבל בתוכו מילוי על ידי מסך ואור חוזר, שנקרא אור של נשמה. והמקובל יכול לרכוש את הרצון הנוסף הזה, הנקרא בקבלה חוש שישי, ולחיות בו ולהזדהות עימו, ואז להרגיש שנמצא בו, ברוחניות, בנצחיות ושלמות.

ומה הוא גופו של המקובל? הגוף שלו נקרא רצון שנמצא בחמשת החושים הקבועים. ובאותו גוף המקובל מרגיש שהוא נמצא ברשות הגוף, וחי בו עד שמת. ושתי הדרגות האלה של הרצון לקבל קיימות זו ליד זו: אחד נקרא הגוף הרוחני עם הנשמה, עם האור הפנימי. והשני נקרא הגוף הגשמי עם כוח החיות שבו.

 _______________________

[16] ראה בעל הסולם, כתבי הדור האחרון ח"ג, ה' חושים, ד"ה: וכשזוכה יותר.