[12.07] האם יש בעולמנו אפשרות להתקשר ישירות לבורא, שלא דרך החברה?

ביאור 7 - על "חוק אחד"

האם יש בעולמנו אפשרות להתקשר ישירות לבורא, שלא דרך החברה?

כל אדם מקבל מדי פעם התפעלות, התרוממות והרגשת קשר עם הבורא. וגם אדם שהגיע להתאמה לבורא, מרגיש שהוא נמצא בקשר עם הבורא. אבל באותה מידה שבה הוא נמצא בקשר עם הבורא, הוא נמצא גם בקשר עם החברה. בשבילו החברה והבורא הם היינו הך. כי כל מושג "הבורא" שהוא משיג, מלובש בחברה. כי הבורא הוא אותו האור, אותה תכונה דלהשפיע, שנמצאת בתוך הכלים הקשורים, הדבוקים יחד. שאז גם בכלים האלה יש תכונה דלהשפיע, ואז תכונת הכלי ותכונת האור דומות זו לזו. ולכן אין הבדל בין הכלים לבין האור שנמצא בהם.

ולפני שמגיעים לגילוי, להרגשת הבורא בצורה ברורה, כדי להתכוון אליו ולעבוד כלפיו, חייבים לעבור דרך החברה. אחרת אין שום סיכוי להגיע למשהו. כמו שכותב בעל הסולם במכתביו: זו לנו התקווה היחידה. אבל בעבודה עם הבורא דרך החברה, מקבלים גם הרגשה פרטית שלו, שלא דרך החברה. ואם ההרגשה הזאת מושכת את האדם לעבודה בחברה, היא אכן באה מהבורא. ואם הרגשת הרוחניות לא מושכת את האדם לחברה, סימן שהיא עדיין לא מבוררת, ושהבורא עדיין לא נמצא בה, אלא משפיע לו מרחוק.

ומה ההבדל? או שהבורא נותן רק הארה, התעוררות, או שהוא נמצא בתוך ההארה הזאת. כמו בבחינה א' דד' בחינות דאור ישר. או רק ממלא את בחינה א', או גם מופיע בעצמו בתוך בחינה א', ומזה בחינה א' נעשית בחינה ב'. אם סתם מאיר לאדם, האדם נמצא בהתרוממות ורוצה רוחניות, בלי דעת למה. אלא משהו מושך אותו. טוב לו. אבל אם הבורא מופיע בתוך ההארה, האדם נמשך להשפעה. הוא פתאום אוהב את החברים ואת החברה, ורוצה להיות בה. הופעת הבורא בתוך ההארה, מיד דוחפת את האדם להשפעה. וזה מתבטא אצלו כדחף כלפי החברה, הוא רוצה להיות בה, ורואה לפתע שהיא הכלי הנכון, שבה הוא יכול להתבטא, שבה הוא יכול להשפיע, שיכול להתייחס לחברים בצורה אחרת.

לכן, מה שמקבלים מלמעלה, צריך להשתדל תמיד לבדוק ולקשור עם החברה. לקַשר עם החברה, לבדוק מה מקבלים, ובאיזו צורה מקבלים התעוררות. כי כל התעוררות על בסיס אגואיסטי, אין לה קשר לחברה. אלא זלזול, שהאדם חושב, שגם בכוחות עצמו הוא יכול להגיע. אבל בהתעוררות נכונה, שבתוכה נמצא הבורא, האדם נמשך לחברה. הוא רוצה לארגן אותה, להיות בה, להתכלל בה ולהתקדם בעזרתה. כך מתבטא בנו ההבדל הזה בין בחינה א' לבחינה ב' דד' בחינות דאור ישר, שנוכחות המשפיע בתוך השפע מעוררת בנברא דחף להידמות לבורא, כפי שבחינה א' רוצה להידמות לבחינת שורש.