יום רביעי, 10 באפריל 2013

[13.06] מה ההבדל בין ההשפעה לבורא ללא ההכרה מצד האדם, לבין ההשפעה של הבורא בעולם ללא הכרת האדם?

ביאור 6 - על "הגלות והגאולה"


מה ההבדל בין ההשפעה לבורא ללא ההכרה מצד האדם, לבין ההשפעה של הבורא בעולם ללא הכרת האדם?

כל העולם נמצא בהשפעה ללא הכרתו, ללא הכרת האדם. ורק האדם שמגיע לפקיחת עיניים, מתחיל לראות שכל העולם נמצא בהשפעה. הוא עצמו רואה, בהתאם לכמה שנפתחות לו העיניים. העולם לא מרגיש. אלא האדם מרגיש מתוך הכרה, מתוך שנפתח לו הכלי.

ובקשר עם הבורא, ביחס לבורא, מהו התיקון על הרצון לקבל, שהוא לא יהיה מעורב ביחס של האדם לבורא? תכונת הבינה, שלא רוצה כלום לעצמה, שרוצה להשפיע ללא שום קשר לעצמה. אבל איך האדם שרוצה לתת, יכול לנטרל את עצמו ולנתק את עצמו ממעשה הנתינה, כך שהמעשה לא יחזור אליו בשום צורה? כשהאדם נמצא בהרגשה שהבורא לא מכיר אותו, ולא יודע שהאדם נתן לו, וגם בהרגשה שהוא עצמו לא נתן לבורא.

כך האדם לא נמצא במילוי וסיפוק, אלא הוא מנותק מהכלים דקבלה, שאינם יכולים להתמלא משום ידיעה, או הארה, ממעשה הנתינה. אבל האם הוא עשה או לא עשה? הוא לא יודע, וגם אינו דורש לדעת, אלא הוא רק רוצה לבצע מה שכתוב. ומה יוצא מהביצוע הזה, הוא לא יודע. כי אם האדם יודע על דבר מה שיוצא ממעשיו, זהו כבר סיפוק.

הרצון לקבל חייב להיות מוגן מכל קבלת "שוחד" או מענה חזרה. כי אם הבורא גדול בעיניו והבורא יודע עליו, מה יכול להיות יותר גדול מזה? אם אוהבים מישהו אהבת עולם, ויש לו איזה רצון, מה נחשב לאהבה הנקייה ביותר? לשלוח לו מה שהוא רוצה, גם בלי שידע מי השולח. אבל למי ששולח יש סיפוק מהמעשה, כי הוא ממלא את התשוקה שלו לאהבה.

ואדם שמנתק את ההרגשה הגשמית הזאת, שהוא שלח לו דבר והדבר נמצא בו, כי היא המילוי שלו, ממה הוא חי? אין לו ממה לבצע ולעשות, אם נעשה אצלו ניתוק של התוצאה מהמילוי, של תוצאת הפעולה מהפעולה עצמה. אדם מרגיש שאין לו כוח לבצע. ואיך הוא יבצע? הוא צריך לקבל מלמעלה רצון להיות מנותק בצורה כזאת, כלומר, לזכות לקבל מלמעלה רצון להשפיע. והציפייה לקבל מלמעלה את היכולת להתנתק מהתוצאה של הפעולה, היא נקראת "ויאנחו בני ישראל מהעבודה".[18]

האדם מרגיש שאין לו "חומר דלק".[19] הוא לא ממלא את עצמו בשום דבר. הבורא לא יודע עליו, והוא עצמו לא יודע שנתן לו. הוא מרגיש מנותק וחסר יכולת לבצע. במצב הזה הוא חייב לבקש כוח דלהשפיע. כלומר, דווקא בנתק הזה, כשהאדם מרגיש שהוא לא יכול לבצע פעולה כזאת, חייב להיכנס גורם שמעניק לו את היכולת לבצע פעולת השפעה. ומהי היכולת הזאת? היא היכולת לא להרגיש שאני משפיע, שאני מבצע, היא נמצאת מצדו השני של המחסום. ואי אפשר להסביר אותה במילים.

כי כל תגובה שהאדם מקבל על מעשיו נחשבת קבלה, היא ממלאה את הכלים שלו. אין דבר יותר גדול מלעשות, ולדעת שהבורא יודע שעשיתי. או למלא בו משהו, מבלי שהוא יודע מי עשה, אבל לדעת ש"אני עשיתי לבורא".

אפילו בחיים הרגילים, אנשים מתגאים בפעולות כאלה. הם ממשיכים לעשות למען העם והמדינה, למרות שהמדינה לא מכירה במעשים שלהם. כי מעשים כאלה נותנים לאדם כוחות ומילוי אגואיסטי, קרוב למילוי רוחני, שממלא אותו מאוד. עד שאדם מסוגל למות למענו. למרות שאף אחד לא מכיר אותו ולא יודע עליו, והוא נמצא לבדו באמצע המדבר, יש לו כוחות להרוג, לפגוע באויבים ולמות למען המדינה.

גם הידיעה ש"אני מתקדם" היא פיצוי ותשלום. אין מילוי גדול יותר מלדעת ש"אני מתקדם". אבל ברוחניות, לא איכפת לאדם אם הוא מתקדם או לא, כי "האני" לא חשוב לו.
 ______________________

[18] שמות ב, כג.
[19] על "חומר דלק" ראה בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר: "מאין יקח חומר דלק להתייגע בכל לבבו ומאודו רק כדי לעשות נ"ר ליוצרו, כי אין אדם יכול לעשות תנועה בלי שום תועלת לעצמו כמו המכונה שאינה יכולה לעבוד בלי חומר דלק ואם לא יהי' שום תועלת לעצמו אלא רק נ"ר ליוצרו אין לו חומר דלק לעבודה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה