ביאור 5 - על "הגלות
והגאולה"
מהי מידת ההשתוקקות לבורא, שצריכה להיות באדם כנגד הרגשת חוסר
המילוי?
האדם כלול משני נתונים, מאור וכלי. מרצון
לקבל ומכוונה על מנת לקבל, שצריכה להפוך לכוונה על מנת להשפיע. שני הנתונים האלה
מתבטאים בשני קווים: "קו שמאל" שהוא הרצון לקבל, ו"קו ימין"
שהוא ההשתוקקות לרוחניות. שני הקווים האלה מורגשים בנו בינתיים, כהבנה שלנו את טבע
הבורא ואת טבע הנברא, הטבע שלנו.
אבל האדם לא קובע מהי מידת הרצון לקבל
שלו, שכנגדה עליו להשתוקק לבורא. אלא עליו להשתוקק ללא הרף להיות דבוק לקו ימין,
לגדלות הבורא. להכיר את תכונות הבורא, ולהימצא בתוכן כמה שיותר. ומתוך ההשתוקקות
הזאת, כל היתר מתפתח ביתר מהירות. האדם עצמו לא קובע מה הם השלבים, באיזה מצב הוא
נמצא, ולמשך כמה זמן. הוא לא מפעיל את המכונה עצמה, אלא על ידי ההשתוקקות שלו הוא
מוסיף לה מהירות. אבל השבילים שבהם היא הולכת, ומה קורה לה בדרכה, אלה אינם
בשליטתו.
רק כשהאדם נמצא בהשתוקקות למטרה, רק כשהוא
דבוק לבורא, לקו ימין, הוא עובר את הדרך בצורת התפעלות יפה ונכונה. כי אז כל דבר
שמתגלה בו, מורגש אצלו כטוב, כאחד מהשלבים לתיקון ולדבקות. לכן, האדם לא אמור
לעסוק בשאלה, מה עליו לעשות בכל שלב ושלב, אלא רק להחזיק לפניו את גדלות הבורא
ולהשתוקק אליו.
ורק בשלב מתקדם, לאחר שהאדם רוכש כלים
דהשפעה, ומתחיל לתקן את האח"פ, אז הוא מתחיל להיות דומה לבורא, לקבל על מנת
להשפיע. ומתחיל לעבוד כמו שמתואר בסידורים של מקובלים: לוקח מידה מסוימת ועושה
איתה פעולה מסוימת.[17] כלומר, עובד עם שני הקווים ובונה קו שלישי, קו אמצעי. זאת עבודה אחרת, עבודה של
שלב מתקדם, יצירתי, שבו האדם בונה מתוך עצמו את דמות הבורא, ומבצע פעולות השפעה
כמו הבורא.
_______________
[17] למשל סידור הרש"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה