[12.02] מה ההבדל בין הרצונות?

ביאור 2 - על "חוק אחד"

מה ההבדל בין הרצונות?

רצונות בדרגות שורש, א', ב', ג', ד', היינו, רצונות גופניים לאוכל, מין, משפחה, ורצונות אנושיים לכסף, כבוד ומושכלות, הם רצונות שמתפתחים בהתאם לעומק הרצון עצמו. ככל שהרצון יותר גדול, הוא גדול בכמות ובאיכות. רצונות ששייכים לגוף מתמלאים בכמות מסוימת של מילוי ולא יותר, ואחר כך הם שוב מתעוררים. כמה שהאדם לא אוכל, לאחר זמן הרצון שוב מתעורר. הבירור נעשה על ידי זה שהרצונות באים והולכים, באים והולכים, וצריך כל הזמן להחליף רצונות או מילויים.

מה שאין כן בסוג הרצונות הבא. ברצון לכסף האדם לא מרגיש שובע. הוא רץ למלא אותו, ומיד מתחיל להרגיש לא מלא, ושוב רץ למילוי. ברצון לכבוד ושליטה אין בכלל הרגשה של מילוי. וברצון למושכלות אין כלל שיעור לרצון, האדם רוצה לדעת הכול, לשלוט עם מוחו בכול. פיזית הוא לא מסוגל לתפוס את כל היקום, אבל הוא רוצה עוד יותר, הוא רוצה להבין אותו, "לבלוע" אותו בתוך עצמו, בתוך הרצון למושכלות. וכך הוא מקבל את הכול ללא גבול.

ככל שהרצונות יותר גדולים, הם עובדים באדם בצורה בלתי פוסקת, שתובעת ממנו את כל החיים. ברצונות לאוכל, למין, ולמשפחה הוא עוסק רק לעיתים. אבל הרצונות הגדולים ממש בולעים את האדם והוא נמצא בהם רובו ככולו. כך הרצון לרוחניות. אם באדם מתחיל להתעורר רצון לבורא, הוא עוזב את כל יתר הרצונות, שנראים לו כבר קטנים, ומגדל רק אותו.

כך שהרצון עצמו גדל כל הזמן. מתעוררות כל הזמן רשימות יותר ויותר חזקות, שתובעות מילוי. ולא יכול להיות שימוש ברצון שלא לפי הרצון. אלא הרשימות בשרשרת הופעתן מביאות את האדם לאין סוף. והרשימות הן של הרצון עצמו. ואת השימוש ברצון, על מנת לקבל או על מנת להשפיע, האדם מברר בהתאם ליגיעתו, בעבודה שלו.

אבל הרצון עצמו הוא ניטרלי, אין בו לא טוב ולא רע. אלא מפני שאנו תוצאות מהשבירה, השימוש בו מלכתחילה מתעורר בעל מנת לקבל, עם מסך שבור, שצריך לתקן אותו בעל מנת להשפיע על ידי האור המחזיר למוטב.