[14.06] מה ההבדל בין הסתר אחד להסתר כפול?

ביאור 6 - על "ההסתר והגילוי של הבורא"

מה ההבדל בין הסתר אחד להסתר כפול?

פנים נקרא להרגיש את בעל הבית ולהרגיש ממנו טוב. הסתר אחד, הסתר רגיל, נקרא להאמין בבעל הבית. לא לראות אותו, אבל לדעת שהוא קיים. להרגיש שבאים ממנו בלבולים, אבל גם את הבלבולים לשייך אליו.

הכלי של האדם לא מתוקן, והוא לא יכול להרגיש, שהוא נמצא בקשר עם הבורא, ומקבל ממנו כל טוב. אין לו מסך על הרצונות. אין לו כוונה על מנת להשפיע על הרצונות ליהנות, אלא הוא חש שהבורא הוא השולט בכל המציאות. הוא לא רואה את ההשגחה בצורה ברורה, אלא יש לו הבנה שהכול בא מהבורא.

למרות שבמשך היום, האדם נמצא במצבים ובמקרים לא נעימים, הוא חושב שנמצא בהשגחת הבורא. שלבורא יש תוכניות לגביו, רצון שיתנתק מהרצון לקבל שלו, לכן הוא שולח לו הפרעות, שעל ידן האדם יתעלה מעל הרצון לקבל שלו, ולא ירצה להיות תלוי בו. כלומר, הסתר רגיל נקרא, שהאדם לא מתנתק מהמחשבה שיש בעל הבית, ויש לו ממנו ייסורים.

ולייסורים האלה האדם יכול להתייחס, פעם כנגרמים לו מחוסר תיקונים שלו עצמו, ופעם כבאים אליו מבעל הבית, כדי לבלבל אותו ולתקן אותו, מתוך כוונה טובה של הבורא. אבל אם בכל זאת הוא לא מנותק מהבורא, לפחות לא במחשבה, זה סימן שהוא חושב טוב על הבורא, שהוא מצדיק אותו.

לא שמצדיק את ההרגשה, הרי ההרגשה שלו לא טובה. הוא לא יכול לומר, שהוא מקבל הנאה מהבורא. אלא בהסתר רגיל הוא אומר, שמקבל מהבורא דברים לא טובים, מפני שרוצים לגדל אותו. או שאומר, שמהבורא באים דברים טובים, אבל הם נראים לו רעים, מפני שהוא נמצא בהפכיות הצורה מהבורא, ולכן הטוב שבא מהבורא מורגש אצלו הפוך, כרע.

בהסתר אחד האדם עוד מתרץ, שהבורא שולח לו צרות ובעיות למיניהן, כדי לחנך אותו, כדי לעשות אותו יותר חכם, מבין וחזק. אבל עם התגברות הצרות, מההרגשה הרעה האדם מפסיק לחשוב על הבורא. הצרות כובשות אותו לגמרי והוא שוכח את הבורא. וזה נקרא הסתר כפול. כלומר, נניח שיש "אפס" צרות, ומאפס ועד מינוס אחד בהרגשת הצרות, נקרא הסתר אחד. ועד מינוס שתיים נקרא הסתר כפול.

מה קובע אם ההסתר אחד או כפול? גודל הצרות. עד רמה מסוימת האדם מוכן לסבול ייסורים, ובכל זאת לומר שהם באים אליו כי הוא אינו בהשתוות הצורה עם הבורא. שהבורא הוא טוב ומטיב, ורוצה להביא גם אותו למצב טוב ומטיב. כלומר, הוא מצדיק את הבורא ולא את מצבו. אבל אם הייסורים הולכים וגדלים, הם לא מאפשרים לו להיות בקשר עם סיבת הייסורים, ולהצדיק את הבורא, ואז נעלם לו הקשר עם הבורא, והכול נעשה אצלו תלוי במקרה, בגורל, בטבע שסביבו.