יום שלישי, 19 במרץ 2013

[15.06] למה רק במידה שהבורא חותם על יגיעתו של אדם, אז הוא מצליח?

ביאור 6 על - "אחור וקדם צרתני

למה רק במידה שהבורא חותם על יגיעתו של אדם, אז הוא מצליח?

"אין מצב יותר מאושר בעולמו של אדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכוחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל, מה שמצייר בכוחו לעשות ותרופה אין, כי אז ראוי לתפילה שלמה לעזרתו יתברך".[10] האדם אמנם רק צועק, אבל צעקתו יוצאת לאחר שבדק עצמו, וראה שאיננו מסוגל לכלום, כי מלכתחילה חשב שהכול תלוי בו בלבד. "כי אז ראוי לתפילה שלמה לעזרתו יתברך שהרי יודע בבטחון, שעבודתו עצמו לא תביא לו שום תרופה, וכל עוד שמרגיש איזה כוח עבודה מצידו עצמו, אין תפילתו שלמה".[11] ובמשל העבד נאמר, "ביני לביני יורש העבד חוכמה, מידיעה שבסוף, ואהבה, מידיעה שבתחילה"[12], זאת אומרת, בלי התהליך הזה אי אפשר להגיע לכלים.
________________________


[10] בעל הסולם, אגרת נז, תרצ"ה.
[11] שם.
[12] בעל הסולם, אגרת א, תר"פ: "ביני לביני היא גלות ארוכה ומאוימה [...] וזהו הלימוד הגם שעמד בה בבחינת ידיעה מתחילה".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה