קליפ - תוכנה אלוקית
ביאור 13
- על "ההסתר והגילוי של הבורא"
איך האדם מגלה את הבורא בעולמו כטוב ומטיב?
לאדם
אין מה לגלות בעולמו, אלא רק את יחס הבורא כלפיו. ויחס הבורא כלפיו מתגלה לו בכליו
המתוקנים, בהתאם לכמה שהם דומים לכלים של הבורא. לפי אותו חוק ההשוואה, ההתאמה,
שקיים גם בכל מקרי העולם הזה.
אם בעולמנו רוצים להרגיש תופעה פיזית
מסוימת כמו חום, קור, או גלי קול, צריך להתכלל בה בהתאם. להיות כלולים מאותם
חיישנים שקולטים את התופעה הזאת. כלומר, בתוך האדם צריכה להיות רגישות, הבנה,
יכולת קליטה ויכולת פיתוח של אותה תופעה, שהוא מרגיש מבחוץ.
בדומה לאדם שרוצה ללמוד משהו חדש, להבין
ולהרגיש אותו. הוא מלמד את עצמו, או על ידי שמכניס לתוכו "תוכנה"
מסוימת, או שקונה הרגל, שמעלה לו את סף הרגישות לצבעים, לצלילים, שקודם לא הרגיש.
וככל שהוא נעשה יותר רגיש אליהם, ויותר עשיר בתופעות פנימיות, בהתאם להן הוא קולט
את אותן התופעות מבחוץ.
אותו עיקרון עובד בתיקון הכלים. האדם חייב
ליצור בתוכו אותה צורה כמו שמחוץ לו, כמו הבורא. כלומר, להגיע להשתוות הצורה עם
הבורא. לתקן את הכלים הפנימיים שלו ההפוכים מהבורא, שיהיו דומים לבורא. ולפי מידת
ההידמות שלו לבורא, הוא מקבל תפיסה בבורא, מבין אותו, מגלה את השגחתו עליו. גילוי
ההשגחה הוא בעצם גילוי תיקון הכלים של האדם, שהוא עשה בעצמו. האדם בנה והרוויח
בעצמו את חלק הבורא שבו. הוא עושה בתוכו דגם של הבורא ונעשה כבורא, מפני שבתוכו
פנימה ישנם אותם החוקים, אותה מערכת כמו בבורא. וזו מטרת התיקון.
תהליך תיקון הכלים מתרחש לפי חוק ההתאמה,
בין החלק המרגיש לבין מה שהוא מרגיש. אותו חוק פועל גם בעולם הזה. גם מדחום צריך
להיות בנוי לקלוט חום בצורה מסוימת בתוך טווח מסוים. וגם אדם שרוצה להבין את
המחשבות של הזולת, חייב להיות מלומד באותם מצבים, רגיש אליהם, להבין מתוכו מה קורה
לו, ובהתאם לחלק המשותף לשניהם, הוא יקלוט אותו.
חוץ מהשוואת הצורה אין דרך אחרת. כל הקושי
בהבנת חוכמת הקבלה נובע דווקא מהפשטות שלה. לא מן הסתם כתוב: "עולם כמנהגו
נוהג", "אני הוי"ה, לא שיניתי".[20] שום דבר לא משתנה, חוץ מהאדם שמתקן את כלי הקליטה שלו, את התפיסה שלו. לכן, אין
לנו למי לפנות ואין על מה לפנות. אין לאן לרוץ ואין מה לשנות בחוץ. אלא האדם צריך
להתרכז בפנימיותו ולבנות את כלי הקליטה שלו.
לכן עבודה הרוחנית נקראת עבודה פנימית, חוכמה
פנימית, פנימיות התורה. מפני שאין לה צורך במעשים חיצוניים. לכן הטענה שהמקובלים
לא מייחסים חשיבות למעשים חיצוניים, נכונה וצודקת, כי אין טעם לייחס להם חשיבות,
אם התיקון כולו הוא רק בכלי הקליטה הפנימיים ביותר, היכן שמתגלה האלוקות.
ומי שמתקן את עצמו, לפי דרגת הטוב שתיקן,
הוא מגלה שהבורא "טוב ומטיב לרעים ולטובים". ומי שלא נמצא בתיקון, בטוב,
אלא נמצא ברע, הוא מרגיש את הבורא כרע, ולא יכול להצדיק אותו, שהוא טוב גם לטובים
וגם לרעים. זאת אומרת, יחס הבורא לנבראים, מתגלה אישית לכל אחד לפי מידת התיקון שלו.
אז רואים את הבורא כטוב ומטיב לכולם, לרעים ולטובים כאחד. וזו דרגה גבוהה מאוד של
גילוי ההשגחה, דרגה של עולם האצילות וחלק מעולם הבריאה. ומי שלא נמצא בגילוי הזה,
מרגיש את הבורא כרע.
בעל הסולם מתאר ב"הקדמה תלמוד עשר
הספירות" איך האדם פוסע על מדרגות העולמות. איך הסתר כפול והסתר רגיל קשורים
לגילויי ההשגחה הנקראת "השגחת שכר ועונש", ו"אהבה נצחית". איך
ארבע דרגות גילוי ההשגחה קשורות לארבעת העולמות, עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.
הוא מבהיר מהם העולמות ומהן המדרגות, מה
צריך לעשות ולאן לטפס. שכל עבודת התיקון של האדם, היא כל פעם לתקן בתוכו שכבה
פנימית יותר ויותר של הכלי שלו. וככל שהוא הולך ומתקן את הכלי לעומקו, כך גדל האור
חוזר שלו, ובהתאם לו גדל גילוי הבורא אליו, גילוי מעשיו כלפיו, הנקרא "ממעשיך
היכרנוך".[21] גילוי זה מתרחש כולו בתוך הכלים המתוקנים של כל אדם ואדם.
וכל שלבי התיקון, שבהם מתגלה לאדם יחס
הבורא כלפיו, שרואה ומרגיש את הבורא, הם נקראים מדרגות של העולמות. ובכל מדרגה
מהמדרגות האלה יש חלק הנקרא עולמות, מצד העלמה. ומתוך העלמה, אם מתקנים את הכלי על
ידי המסך, מגיעים לגילוי. כלומר, הסתר וגילוי הם שני הצדדים של אותו הכלי בכל
מדרגה ומדרגה: לפני התיקון ואחרי תיקון.[22]
ואין יותר מתיקון הכלי. כל העולמות נמצאים
ומתגלים בתוך האדם, כפי שכותב בעל הסולם ב"הקדמה לפתיחה לחוכמת הקבלה".
וכל העולמות הם רק גילוי היחס של הבורא, בהתאם לכלים הפנימיים המתוקנים של האדם.
לכן צריך להתרכז בפנימיות בלבד. וחוכמת הקבלה היא החוכמה שמדברת על פנימיות האדם,
על היחס של האדם למה שנמצא מחוץ לו.[23]
______________________________________
______________________________________
[20] מלאכי ג, ו.
[21] על העיקרון "ממעשיך עקרנוך" ראה בעל הסולם, הקדמה
לפתיחה לחכמת הקבלה, אות ו. ראה גם הערה מס' 3 בביאור על "שכל הפועל".
[22] על ד' בחינות ההשגחה: ב' בחינות הסתר וב' בחינות גילוי ראה בעל
הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קנ.
[23] ראה הערה מס' 3 בפרק "הקדמה: חוכמת הקבלה כמדע מתקדם"
בעמ' 10.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה