ביאור 11
- על "ההסתר והגילוי של הבורא"
מה מתגלה לאדם אחרי המחסום?
אדם
שעובר מחסום מגלה לעצמו את השגחתו הפרטית של הבורא עליו. הוא יכול לשער איך הבורא
מתייחס לאחרים, אבל האחרים לא יכולים להעיד על הגילוי, כי הם מרגישים אחרת. כל אחד
מגלה את ההשגחה בהתאם למידת התיקון שלו.
אדם שמתקן את כל הכלים בדרגת עביות דשורש,
מגלה את ההשגחה כ"טוב ומטיב" רק במידה של התיקונים האלה, ונקרא שנמצא
בעולם העשיה דקדושה. זו מידת הקשר, השיתוף ביניהם, היחס של הבורא כלפיו ושלו כלפי
הבורא. רק במידה הזאת שהבורא מתגלה ומעיד, האדם יכול להעיד שהבורא הוא טוב ומטיב,
בדרגה של מידת התיקון שלו. לכן נאמר "כל הפוסל - במומו פוסל".[15] ככל שהאדם לא מתוקן, הוא מרשיע את הבורא שהוא לא בסדר. וככל שהוא מתוקן בכלים
האלה, הוא מצדיק את הבורא.
כל ההרגשה, כל ההשגה, היא רק כלפי הנברא
המשיג. כפי שבעל הסולם כותב בשירו:
"הבהיר!
ומן שחקים מזהיר
שמה:
מבפנים לפרכת המסך.
סוד
צדיקים שמה מתבהר!
ויאירו
יחדיו האור והחושך - הכלים יהיו דומים לאור
טוב
מאד, לחקור מפעליו, - את השגחתו עלינו
ואליו
הזהרו משלוח יד - שהחקירות יהיו רק בעל מנת להשפיע
אז
תשמעוהו, וכה תפגשוהו,
במגדל
עוז, שם המיוחד.
ויערב
לכם דבר אמת,
לדבר
דבר בלי בר. - כל מה שנראה קודם כרע, כגרוע, כלא מוצדק
וכל
שאתם תחזו לכם, - בכלים המתוקנים
עיניכם
תראנה ולא זר!"[16] - הכול מתגלה רק כלפי האדם, שתיקן את הכלים שלו, ולא כלפי מישהו אחר. ואי אפשר
להסביר לאחר. כי מה שהאדם מרגיש, רק הוא מרגיש. וזה נקרא "כל הפוסל - במומו
פוסל".
אין יותר מה לגלות בעולם, אלא רק את השגחת
הבורא עלינו. גילוי ההשגחה הוא שמשנה לאדם את תפיסת המציאות. ומידות ההשגחה, מידות
גילוי יחס הבורא כלפינו, נקראות השגת העולמות העליונים, הרוחניים. עד שכל העולמות,
אותן העלמות, הסתרות של ההשגחה, נעלמים, ונשאר "אין סוף": יחס הבורא
המתגלה כ"טוב ומטיב לרעים ולטובים"[17],
כ"אהבה חלוטה"[18],
בלתי מוגבלת, יחס שאליו כולנו צריכים להגיע.
ולהגיע ליחס הזה אפשר רק על ידי השיטה
הנקראת חוכמת הקבלה, החוכמה שעוסקת בגילוי הבורא לנבראים בעולם הזה, שהוא כל הנושא
שלנו ומלבדו לא צריך דבר. ועד שהאדם לא מגלה את הבורא, הוא לא יכול להצדיק אותו.
לא מן הסתם כתוב: "כל הפוסל - במומו פוסל". אם נשארים עם המומים, אז
מרגישים את הבורא בהתאם למומים. ואם מתקנים את המומים, אז בהתאם לתיקון, מרגישים
בהם את הבורא. אין קשר אחר בין האדם לבורא, אלא רק הכלי המתוקן.
צריך לזכור זאת, ולא לחפש לצאת ולקרוא
שהבורא יתגלה ויבוא. אלפי שנים של קריאות לא הועילו לאף אחד, אלא רק לימוד סדר
השורשים המוחלטים, המתחברים למטרה האחת, של גילוי האלוקות, וההשתדלות לקיים אותם.
רק מידת ההשתדלות, ולא צעקות בעלמא, היא המשפיעה על האדם אור מקיף, שבא ומתקן את
הכלים. ורק לפי מידת תיקון הכלים מתגלה השגחת הטוב ומטיב.
______________________
[15] קידושין דף ע ע"א.
[16] בעל הסולם, שמעתי, שיר.
[17] למושג זה ראה בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות סא. ראה
גם הערה מס' 8 בביאור על "הקבלה - שורש כל המדעים".
[18] בעל הסולם, אגרת ב, תר"פ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה