[16.06] איך אדם יודע להשוות את עצמו עם המדרגה הבאה?

ביאור 6 - על "השגת ייחוד הבריאה"

איך אדם יודע להשוות את עצמו עם המדרגה הבאה?

האדם פועל רק מתוך נתונים ברורים שמתגלים בתוכו. הוא עצמו לא מסוגל להשיג שום נתון שחסר לו. לומדים זאת מהסבריו של בעל הסולם ב"תלמוד עשר הספירות" על דרגות עליונות. שבכל מדרגה ומדרגה יש רשימות של המצב הבא. ויש אח"פ דעליון שמסביר ונותן את כל התנאים של מדרגה יותר עליונה. ויש דוגמה הנקראת "נה"י דאמא", שאח"פ דעליון מעביר דמות העליון בתוך התחתון, ובצורה כזאת מלמד את המדרגה התחתונה איך להגיע למדרגה העליונה.

על התחתון רק להשיג את הרצון. או ליתר דיוק, על ידי פעולות מסוימות ללקט רצון להידמות לעליון. בדומה לילדים בעולמנו, שיש להם דחף טבעי להידמות לגדולים. שהרצון לקבל שלהם דוחף אותם בצורה טבעית להיות יותר גדולים, כי מרגיש שמובטח לו יותר תענוג, יותר מילוי. אלא שהתקדמות רוחנית אינה כהתקדמות הגשמית שנעשית מאליה. מפני שכדי לרכוש את הצורה הנגדית, את הרצון להשפיע, את צורת הבורא, לא עובדים עם הרצון לקבל, אלא כנגד הרצון לקבל.

לכן את הרצון למדרגה הבאה חייב האדם להשיג על ידי יגיעה. אבל מלבד הרצון עצמו להיות יותר גדול, להיות המשפיע, שהוא רצון על טבעי, כל יתר הנתונים נמצאים ברשות הנשמה, ואין היא צריכה לטרוח ולחפש אותם. אלא רק לחפש יותר רצון להידמות למאציל, כלומר, להשיג יתר הכרת גדלות הבורא כלפי הנברא, ואותה מקבלים רק על ידי הסביבה. כי לאדם עצמו אין את הנתונים האלה, הוא לא יכול למצוא אותם בתוכו.

באדם נמצאות הרשימות של המצב הבא, אבל לא הדחף לממש אותם, כלומר, לקבל את גדלותה וחשיבותה של המדרגה הבאה. רק מתנאים חיצוניים, רק מהסביבה, הוא יכול לקבל עזרה כזאת בהכרת חשיבות המטרה, שירצה לעזוב את מצבו, ולעבוד כנגד הרצון. בדומה למצבו של אדם בעולם הזה, שמקבל חשיבות להיות מישהו גדול. הוא אמנם חייב לטרוח, אבל ההבטחה שהוא רואה לעתיד היא שמשמשת לו כחומר דלק, שיכול לתת יגיעה כדי להגיע לאותו עתיד.

מה שאין כן ברוחניות. העתיד נסתר מהרצון לקבל כדי שלא יעבוד כקליפה. ולכן צריך להגביר את הכרת החשיבות של להיות משפיע, כנגד הרצון לקבל. שהאדם לא ירצה לרכוש את תכונות ההשפעה בתוך הרצון לקבל, וישפיע על מנת לקבל, אלא יעבוד למעלה מהדעת. הרצון לקבל לא מסוגל להשתתף בהחלטה להגיע למדרגה יותר עליונה, אלא רק בצורה אגואיסטית, כי בצורה אלטרואיסטית הוא עדיין לא מתוקן להשתתף בה. ואם היה מתוקן, היה כבר במדרגה העליונה.

לכן ישנה החלטה הנקראת למעלה מהדעת, שהאדם מתנתק מהרצון לקבל שלו ומחליט להידבק בעליון. כלומר, מנטרל את האח"פ שלו, ובגלגלתא ועיניים שלו נדבק למעלה מהדעת באח"פ דעליון. רק בצורה כזאת אפשר להתחיל לממש את התנאים של המדרגה העליונה, ולהידבק אליה בכלים דהשפעה ולאחר מכן להתחיל לעבוד עם הכלים דקבלה.

זאת אומרת, המעבר של האדם למדרגה יותר עליונה נעשה בשני חלקים: קודם כלים דהשפעה שאינם שייכים לאדם, אלא נמצאים בו מטעם השבירה. ואחר כך כלים דקבלה, כלים של האדם, האח"פ. על ידי שנִתנו לאדם כלים דהשפעה, "בחינת ישראל", כלים של בינה שנפלו לתוך מלכות, הוא יכול להדביק את עצמו לבינה, לעליון, להדביק גלגלתא ועיניים לאח"פ דעליון. ולאחר שנדבק לבינה, נותר לו להדביק את האח"פ, את הטבע שלו. ואז הוא לאט לאט מעלה את האח"פ שלו למעלה, במדרגות הנקראות "עיבור", "יניקה", "מוחין".