ביאור
4 על - "אחור וקדם צרתני"
מהו גילוי הבורא?
גילוי הבורא על ידי האדם הוא כמו כל דבר שאדם מגלה. הוא מריח, טועם, משהו נקלט בעין או דוקר אותו, וזה נקרא שהדבר מתגלה כלפיו. כך כדי לגלות את הבורא האדם צריך תחילה לרכוש משהו שמגלה אותו. שלפי מידת הרגישות בעין או באוזן שלו יתגלה הבורא. מהו הדבר שבו מגלים את הבורא? זאת תוכנה שבה קוראים נכון את מה שקולטים בחמשת החושים. שהאדם קולט מה נמצא אחרי חמשת החושים, ומפענח את מה שנשלח ומגיע אליו.
בדומה לאדם שיושב
באמריקה וכותב מכתב לחבר בישראל - הוא מקיש במחשב על מקשים שעליהם רשומות אותיות,
ויותר מכך אינו יודע. אבל ההקשה הזאת גורמת לפעולות חשמליות שנקלטות בתוך תוכנה
ומסתדרות לקודים, ואז המכתב נשלח ונקלט בתוכנה בארץ. גם המקבל למד את האותיות, וכך
לפי המילים שקורא, הוא נכנס להרגשה כמו השולח. יוצא, שהן השולח והן המקבל נמצאים
בהרגשה, וביניהם ישנה מערכת שעושה פעולות ומריצה תוכניות על ידי קודים מסוימים.
ואת המערכת הזאת שניהם צריכים ללמוד, כדי להרגיש אחד את השני, שיהיה קשר ביניהם.
וכך עלינו ללמוד את
המערכת, שבה נרגיש מה שהבורא מרגיש, שיהיה קשר בינינו. כי אם אדם לומד את כל
הקודים שאינו מכיר או מבין, אז דרכם הוא מגלה את השולח שמשפיע לו. זה נקרא לרכוש
חוש נוסף, חוש השישי, שהוא אינו חוש בעצם, אלא גילוי מי ומה עומד מאחורי התמונה
המתקבלת בחמשת החושים.
אם מישהו מארץ רחוקה
שולח לאדם מכתב, אז המכתב כשלעצמו הוא סתמי, כי הקריאה בו היא אמצעי חיצוני ביותר
אם רוצים להתקשר לכותב, לדעת אותו, להכיר אותו, להרגיש אותו. ויתכן שמהמכתב אי
אפשר לפענח מיהו השולח. לכן אם רוצים להכיר, צריכים לדעת את המערכת שבינינו. והיא
הקשר היחיד עם השולח, כי לארצו הרחוקה לא נגיע לעולם, ולא נדע איזו חיה יושבת שם.
והיות שהבורא מתייחס
לאדם לפי החוקיות בתוכנה הנקראת על מנת להשפיע, לכן דרך החוקיות הזאת אדם יכול
לגלות את יחס הבורא אליו, וגילוי היחס נקרא ציור הבורא באדם. את
"עצמותו" אין אנו יודעים, לכן אנו לומדים רק את הציור שלו כלפינו.
ויוצא, שבלי הגילוי של אותה מערכת תקשורת, אין מגלים דבר. אלא המערכת שנמצאת
בינינו היא האור של הבורא והכלי של האדם, ומעליה האדם בונה את ה"ראש"
שבו הוא מתקשר לבורא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה